יום שישי, 16 באוקטובר 2009

עולים על עלים



לאט לאט מתחילים עלי השלכת לנשור. חלקם מוצאים את דרכם אל חלונות הראווה, מנסים להקל את המעבר מסנדלים למגפיים. עלי התאנה מסתירים את מה שצריך להסתתר מאחוריו, עלי הזית מתייבשים לאיטם ומחכים לעתיד טוב יותר, עלי הגפן מבינים את ייעודם ועפים למטבח.

מכתיבי אופנה יכולים לחשוב שהכל נעשה בדברם, אבל האמת היא שהעלים היו כאן הרבה לפניהם. הבגד הראשון שנלבש אי פעם הורכב מעלי תאנה, שנייה אחרי שאדם וחווה שקיבלו קצת שכל והבינו שעירום זה יפה, אבל לבוש זה נכון. מאז עץ הדעת, העלים מגיעים בקטנות – תליון על שרשרת, קשת שיער, רקמה עדינה – מחלחלים את הסתיו אל חלונות הראווה.


קשתות עלים, מיידל'ה, מרכז בלי מלאכה 17, תל אביב


הסתיו הוא אולי העונה האופנתית הבעייתית ביותר. במודעות עוד נמצאים פריטי החורף מהשנה שעברה (למה לקנות עכשיו אם אפשר למשוך עוד חודש חודשיים לסיילים של סוף העונה?) ותמיד מהדהד התירוץ הקלוש שבארץ אין באמת חורף. בחלונות הראווה, לעומת זאת, כבר יש תכונה אחרת שאומרת שסתיו זה לא רק מעיל קטן ושל לשעות הערב, סתיו זו דרך חשיבה: השלמה עם העובדה שהלילות מתארכים, הכנה נפשית לקראת התמודדות עם שמיים אפרוריים דכאוניים וניסיון להבין שהחופש הבא יפגוש אותנו רק בצד השני של החורף.


שרשרת עלים, עשת, אשתורי הפרחי 24, תל אביב


רגע לפני שמסכי הטלוויזיה מתמלאים סדרות מקור ישראליות נוגות וכותרות העיתונים מספרות כי הדיכאון הוא המגפה של המאה ה-21, עלי השלכת מזכירים שאין שום דבר רע בקורטוב של מלנכוליה. דיפרסיה קלה עוד לא הרגה אף אחד (דיפרסיות קשות דווקא כן). ואחרי הכל - הקיץ לא ישרור כאן לנצח וזאת כבר סיבה לחייך.

"ואת, מה חושבת פרחונית שלי, שתמיד אביב?
מה בדבר בגידת הזמן ומה בעניין העננים 
שחונים בפאתי הסתיו הריחני.
עד מתי את חושבת אפשר לשחק באוהבים?"
                                                              - נתן יונתן -


 תליון עלה זהב, boo שינקין 32, תל אביב


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה